החלטה בתיק מ"ת 39353-03-11 - פסקדין

ההליך

מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצור את המבקשים 1-3 (נאשמים 2, 3 ו-6 על פי כתב האישום) עד תום ההליכים.

נגד המבקשים וחמישה נאשמים נוספים הוגש כתב אישוםבחודש מרץ 2010, המייחס להם פעילות עבריינית, הכוללת עבירה של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 לחוק, שתי עבירות הצתה לפי סעיף 448 לחוק, ועבירות נוספות, שנעשו במגמה לסכל את פתיחת סוכנות הגז החדשה של המתלוננים 1 ו-2. למשיב 6 מיוחסות גם עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק ועבירה של היזק במזיד, לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל.

הבקשה לעיון חוזר

בבקשה טענו ב"כ המבקשים, כי יש מקום לשחרר את המשיבים לחלופות מעצר בערבויות מתאימות, הואיל והם עצורים מזה כחצי שנה, טרם הועבר אליהם חומר החקירה במלואו וטרם הוצאה תעודת חיסיון בתיק, חרף קביעת בית המשפט, כי על המשיבה לעשות כל שנדרש למסירת החומר לידי ב"כ המבקשים בהקדם, והדבר פוגם בהתקדמות ההליך המשפטי בעניינם. מדובר בחומר חקירה רב וחיוני שהמשיבה נמנעה מלהעביר אותו לידיהם, הכולל בין היתר מאות הקלטות של האזנות סתר בעניינם של המבקשים, יתר הנאשמים בפרשה ו/או עדים.

ההליך שקדם להגשת בקשה זו

בהחלטה מיום 2.6.11, נקבע דבר קיומן של ראיות לכאורה נגד המבקשים והוחלט על מעצרם עד תום ההליכים.ההחלטה לעצור את המבקשים עד תום ההליכים אושרה בבית המשפט העליון ביום 12.7.11, ביחס למבקשים.

טענות ב"כ המבקשים בדיון

ב"כ המבקשים 1 ו-2, חזר על עיקרי הבקשה וטען, כי אף שבית המשפט העליון אישר את ההחלטה לעצור את המבקשים 1 ו-2 עד תום ההליכים, נקבע שלגבי עבירת ההצתה, אין ראיות מספקות נגדם, כך שמיוחסת להם עבירה של  סחיטה באיומים בלבד. 

לדבריו, כתב האישום הוגש לפני כ-6 חודשים, ואולם טרם הועבר לידיהם כל חומר הראיות, טרם הוגשה תעודת חיסיון, ולא הוגשה בקשה להארכת המעוד להגשת תעודת חיסיון, פרט לאורכה אחת שניתנה למשך 30 יום, ויש להצטער על כך. בדיון מיום 7.7.11, הצהיר ב"כ המשיבה לפרוטוקול כי יעביר לידיהם את החומר תוך 14 יום, והוסיף בדיון מיום 22.8.11, שקיימת איטיות במסירת החומרים והמאשימה מצרה על כך.

לדברי ב"כ המבקשים 1 ו-2, בכך מועלת המשיבה בתפקידה, ועל בית המשפט להוות מרפא להתנהלותה ולמחדליה. לדבריו, מן הראוי היה, כי המשיבה תיתן הסבר מדוע חל שיהוי כה רב בהוצאת תעודת החיסיון.

מדובר בהיקף חומר חקירה רב והאזנות סתר רבות, כאשר לפי סעיף 74 לחסד"פ, על המשיבה היה להעביר רשימת חומר חקירה, לרבות חומרי חקירה שלגביהם מוצאת תעודת החיסיון בתיק, ובהסתמך על פירוט זה, תדע ההגנה אם לפנות בבקשה מתאימה לפי סעיף 74 או לפי סעיף 45 לחסד"פ, והדבר מעכב את התקדמות התיק.

כמו כן, הפנה ב"כ המבקשים 1 ו-2 לאסופת פסיקה, והוסיף, כי בית המשפט העליון, קבע בשורה של החלטות שתעודת חיסיון צריכה להיות מוגשת עם הגשת כתב האישום, או בסמוך לכך. לדבריו, במקרים דומים, בתי המשפט החליטו לשחרר את הנאשמים בשל העובדה שלא הוצאה תעודת חיסיון בפרק זמן רב, קל וחומר בענייננו, כאשר מדובר במעצר שהינו בגין ראיות לכאורה לקיומה של עבירת סחיטה באיומים בלבד המיוחסת למבקשים 1 ו-2.

עוד טען ב"כ המבקשים 2 ו-3, כי פרט לתעודת החיסיון, יש חומר חקירה חסר, אשר לא ניתן לתאם עם המשטרה את קבלתו. משהוגש כתב אישום, לא אמור להיות לסנגור כל קשר למשטרה, אלא רק לתובע. הנוהל הוא שהמשטרה מביאה את החומר לתביעה, ומוסרת אותו לידי ההגנה.

לאור האמור, ולאור חלוף הזמן, טען ב"כ המבקשים 2 ו-3, כי יש לשחררם לחלופת מעצר, בדמות מעצר בית מלא, לרבות כל תנאי וערבויות מתאימות שבית המשפט ימצא לנכון.

ב"כ המבקש 3, הצטרף לטענות ב"כ יתר המבקשים 1-2, והוסיף, כי הבקשה מושתתת על אי העברת חומר חקירה ותעודת החיסיון, והשיהוי הרב בתיק, שעה שהמבקש 3 נמצא במעצר מזה שישה חודשים. ב"כ המבקש הפנה לאסופת פסיקה בה שוחררו נאשמים בעבירות חמורות, בשל חלוף הזמן ושיהוי במסירת כל חומרי החקירה לידי ההגנה.

לדברי ב"כ המבקש 36, בענייננו מדובר בביצוע עבירה של סחיטה באיומים לכאורה, בלי שננקטה אלימות כלפי המתלונן, מה גם, שמדובר במבקש בן 53 שמעצרו זה הינו מעצרו הראשון, כאשר הרשעתו האחרונה הינה משנת 2007, והוא לא ריצה עונש מאסר, וכן הוסיף, כי לא נשקפת למתלונן כל סכנה מהמבקש או מיתר הנאשמים בפרשה.

עוד הוסיף, כי למבקש 3 נגרם נזק בלתי הפיך, שכן הוא עומד על חפותו והוא רוצה לנהל את משפטו.

לאור זאת, טען כי יש לשחררו לחלופת מעצר או לחלופין לשלוח את המבקש 6 לקבלת תסקיר שירות המבחן. 

באשר לטענת ב"כ המשיבה, כי ההגנה בחרה שלא להגיב לכתב האישום במועדים שנקבעו בפני המותב הדן בתיק העיקרי, הרי שכעולה מהפרוטוקולים, בדיונים אלו טענה ההגנה שחסר חומר חקירה בתיק.

טענות ב"כ המשיבה